ויטמין D3 פלוס K2 100 יח' השילוב המושלם

78.00

תיאור

 

מחלות בדרכי הנשימה, כולל שפעת, פורצות לרוב בחורף. ההשערה המובילה בקרב הקהילה המדעית היא שהסיבה לעונתיות הזו היא ירידה בכמות הויטמין D בגוף, בגלל חוסר חשיפה לשמש בחודשי החורף. כך לדוגמא, בארצות בהן שורר אקלים טרופי, כמו בדרום הודו למשל, אין עונתיות של שפעת היות ומזג האוויר – והחשיפה לשמש – נשארים קבועים לאורך כל השנה.

ויטמין D שייך לקבוצת הויטמינים (ADEK) המסיסים בשומן וידוע זה מכבר בחשיבותו הרבה לשמירה על משק הסידן בגוף ועל המבנה התקין של העצם.
אולם, מעבודות מחקר רבות שהופיעו לאחרונה, עולה כי ויטמין D פעיל גם במערכות שאינן קשורות לשמירה על מצב משק הסידן ויתרונותיו הבריאותיים גדולים אפילו יותר ממה שנחשב בעבר.
מעבר ליכולתו של ויטמין D למנוע מחלות הקשורות במבנה ושלד כגון אוסטיאופורוזיס,
נמצא ויטמין D כחיוני במחלות רבות נוספות ולמעשה לויטמין D השפעה כמעט על כל איברי הגוף.
כיום רווחת הדעה, שאין ילד או מבוגר שמקבלים את המינון המומלץ של ויטמין D משתי סיבות עיקריות:
הראשונה, תזונה ענייה בויטמין D והשנייה, מודעות גבוהה לנזקי העור והסיכונים שבחשיפה ממושכת לשמש ללא מסנני קרינה. שילוב של תזונה עשירה בויטמין D,
תוסף תזונה וקרינת השמש (חשיפה מתונה עם מסנני קרינה) יתרמו לרמות הדרושות של הויטמין בסרום, לשמירה על בריאות אופטימאלית ולירידה בסיכון לתחלואה.
אלו השייכים לאוכלוסיה סיכון לחוסר של ויטמין D מומלץ כי יצרכו 2000 יחב”ל של ויטמין D באופן קבוע למניעת חסר של הויטמין בגוף.

בטור באתר רשת החדשות האמריקנית FOX NEWS, מצביע ד"ר פרידן על העובדה ששיעורי התמותה מקורונה, או בשמו

המדעי COVID-19 גבוהים יותר , נמצאים בקרב אנשים מבוגרים ואנשים הסובלים ממחלות כרוניות. מערכת חיסונית מוחלשת תורמת לתחלואה קשה יותר. המדע תומך באפשרות – אם כי זו לא ההוכחה עדיין – כי ויטמין D עשוי לחזק את מערכת החיסון, במיוחד בקרב אנשים שרמת הוויטמין D שלהם נמוכה, ולהפחית את הסיכוי לחלות בקורונה באופן מסכן חיים.

ויטמין D מפחית את הסיכון לזיהום בדרכי הנשימה, מווסת את ייצור הציטוקינים ואף יכול לצמצם את הסיכון מוירוסים אחרים, כגון שפעת. זיהום בדרכי הנשימה עלול לגרום לתופעה המכונה "סערת ציטוקינים", מחזור אכזרי בו התאים הדלקתיים שלנו פוגעים באיברים בגוף, ומגדיל את התמותה בקרב החולים בווירוס. ויטמין D עשוי לספק הגנה מסוימת עבור אוכלוסיות פגיעות. נטילת הויטמין חשובה במיוחד עבור אנשים הסובלים מחוסר בויטמין D, ולמרבה ההפתעה מדובר בכ-40 אחוז מהאוכלוסייה המבוגרת בארה"ב.

מחלות בדרכי הנשימה, כולל שפעת, פורצות לרוב בחורף. ההשערה המובילה בקרב הקהילה המדעית היא שהסיבה לעונתיות הזו היא ירידה בכמות הויטמין D בגוף, בגלל חוסר חשיפה לשמש בחודשי החורף. כך לדוגמא, בארצות בהן שורר אקלים טרופי, כמו בדרום הודו למשל, אין עונתיות של שפעת היות ומזג האוויר – והחשיפה לשמש – נשארים קבועים לאורך כל השנה.

"כשעבדתי בהודו, בין השנים 1996-2002, ביקשתי מה-CDC לשלוח חוקר לחקור את השפעת בהודו", מספר ד"ר פרידן. "ד"ר לורנה ת'ורפ, שערכה את המחקר, מצאה כי יש עונתיות בשפעת בצפון הודו, עם עונת חורף קרירה או קרה, וכמעט שאין עונתיות בשפעת באזורים הדרומיים של המדינה, שם חם כל השנה".

חשיפה לשמש בריאה, רק לשמור על מרחק בטוח // צילום: AFP

חשיפה לשמש בריאה, רק לשמור על מרחק בטוח /

רוב האנשים מייצרים ויטמין D בעור כאשר הם נחשפים לשמש. כרבע שעה ביום של אור שמש ישיר מספיק לגופם של אנשים רבים לייצור ויטמין D מספיק; אנשים עם עור כהה זקוקים לחשיפה ארוכה יותר כדי לייצר את אותה כמות. בחורף, לאנשים המתגוררים באזורים צפוניים קשה יותר לייצר ויטמין D מאור השמש.

"אנחנו יכולים לעשות המון דברים כדי לשפר את ההתנגדות שלנו לזיהום", מסביר ד"ר פרידן. "נטילת מולטי ויטמין הכוללת ויטמין D או תוסף ויטמין D כנראה לא תזיק, והיא יכולה גם לעזור. אנשים רבים זקוקים לתוסף ויטמין D, שכן יש רק מעט סוגי מזון שעשירים באופן טבעי בוויטמין D (בעיקר חלמונים ודגים שומניים כמו סלמון). בארה"ב מוסיפים ויטמין D לחלב כמעט מאה שנה, במקור כדי להפחית את הרככת, וזו הסיבה שרוב הילדים אינם לוקים בויטמין D".

"ככל שאנו מתבגרים ושותים פחות חלב, אנו זקוקים למקורות אחרים לוויטמין D", מסביר פרידן. "רוב תוספי המולטי-ויטמין מכילים מספיק ויטמין D. עם זאת, חשוב לא לקחת יותר מדי. כמה זה מספיק? מינונים בטווח של 800 IU ל-2000 IU הם ככל הנראה בטוחים; מינון סביר הוא 1000 IU ליום. מנת יתר של ויטמין D עלולה לגרום לבחילות והקאות, חולשה, שתן מוגבר, ואף לכאבי עצמות ואבנים בכליות. ויטמין D יכול גם לקיים אינטראקציה לא בריאה עם תרופות מסוימות, ולכן כדאי להיוועץ ברופא אם אתם נוטלים תרופות קבועות".

לאנשים בריאים מומלץ לצאת החוצה ולספוג קצת שמש, כמובן – תוך הקפדה על הנחיות הריחוק והימנעות ממגע קרוב עם אנשים אחרים. טיול רגלי יעזור גם לפעילות גופנית ויקל על ההשלכות של ההסתגרות בבית. נטילת ויטמין D במינון המומלץ או ספיגתו דרך מאכלים בריאים המכילים את הויטמין – תחזק את המערכת החיסונית שלכם, החשובה כל כך במאבק בקורונה.

לכן הנה 15 סיבות ליטול תוסף ויטמין D.

1. עצמות
ויטמין D חיוני לעצמות ומפחית שברים. הוויטמין התגלה ב־1922, כאשר חוקרים שמו לב שמחלת הרככת נגרמת ממחסור בוויטמין הזה שחיוני לעצמות. במשרד הבריאות מדגישים כיום כי חוסר בוויטמין גורם לפגיעה באיכות העצם ולסיכון מוגבר לשברים ועלול לגרום לרככת בילדים. לכן ההמלצה היא לתת לתינוק ויטמין D מלידה ועד גיל שנה.

2. מערכת הנשימה
כמה מחקרים מצומצמים הראו שוויטמין D יכול להגן על מערכת הנשימה, ושנטילת הוויטמין עשויה להפחית זיהומים במערכת הנשימה (הצטננויות) ולהפחית שימוש באנטיביוטיקה. יש לציין שהיה גם מחקר אחד שלא הצליח להוכיח שהוויטמין מגן על מערכת הנשימה.

3. סוכרת
כמה מחקרים הראו קשר בין סוכרת לבין רמה נמוכה של ויטמין D, אולם עדיין לא ברור בוודאות האם יש קשר סיבתי בין השניים.

4. מחלת לב
כמה מחקרים מצאו קשר בין רמה נמוכה של ויטמין D לבין מחלות לב. עם זאת התברר שרמות גבוהות במיוחד של ויטמין D – מעל 60 ננומול/ליטר – לא מגינות על הלב ואפילו התברר שהן מגבירות את הסיכון למחלות לב. מחקר אחר שעקב אחרי נשים מבוגרות שנטלו ויטמין D לא מצא שלנטילת ויטמין D יש אפקט מגן מפני מחלות לב.

5. השמנה
נראה שלוויטמין D יש קשר כלשהו להשמנה. נמצא שנשים שמנות סובלות מחוסר בוויטמין D, וגם תינוקות של נשים שבעת ההריון סבלו ממחסור בוויטמין D היו מועדים לסבול מהשמנת יתר בילדותם. אצל נשים מעל גיל 65 נמצא קשר בין רמה תקינה של ויטמין D לבין משקל תקין.

6. סרטן
נשים שחלו בסרטן שד ונטלו ויטמין D, או שלא היה להן חוסר בוויטמין D, סבלו פחות מהישנות של סרטן שד.

7. תפקוד נוירולוגי
נמצא שאימהות שסבלו ממחסור בוויטמין D בעת ההריון היו בסיכון יתר ללדת תינוק שיסבול מאוטיזם. גם כשממפים את שיעורי הילדים שלוקים באוטיזם רואים שהשכיחות עולה באזורים שבהם קרינת השמש מועטה יותר.

גם לאנשים שסובלים ממחלת אלצהיימר יש רמת ויטמין D נמוכה, והוכח שמתן ויטמין D3 עוזר לשפר ביצועים קוגניטיביים. מתברר שוויטמין D3 עוזר לנקות את העמילואיד במוח – אותו חומר שמצטבר במוחם של חולי אלצהיימר.

נוסף על כך התברר כי ילדים שנולדו לאימהות שסבלו בעת ההריון ממחסור בוויטמין D התפתחו פחות טוב בתחום המילולי מאשר ילדים לאימהות שרמות הוויטמין D אצלן היו תקינות.

8. שבץ
מחקרים העלו כי מי שסובל מרמה נמוכה של ויטמין D מצוי בסיכון גבוה יותר ללקותבאירוע מוחי (עלייה של 25% בסיכון).

9. טרשת נפוצה
גם רמה נמוכה של ויטמין D וגם חשיפה נמוכה לשמש בילדות קשורים לעלייה בסיכון ללקות בטרשת נפוצה.

10. כאבים
רמה נמוכה של ויטמין D כנראה מגבירה את הרגישות לכאבים במצבים שונים. כמו כן נמצא קשר בין רמה נמוכה של ויטמין D לבין כאבי מחזור, כאבי שרירים בטיפולים נגד סרטן שד וכאבי ברכיים במחלות של שחיקת הסחוסים בברכיים.

11. מחלת ריאות
מתברר שחוסר בוויטמין D פוגע ביעילות של הטיפול בחולי אסתמה. לעומת זאת, מתן ויטמין D מסייע להבראה ממחלת השחפת.

12. מחלות מעי דלקתיות
נשים שסובלות מחוסר בוויטמין D או גרות באזורים שבהם יש רק מעט קרינת שמש נמצאות בסיכון מוגבר לחלות במחלת מעי דלקתית.

• היומיום של מחלת מעי: החיים על פי קרוהן

13. דיכאון
מחקרים הצביעו על קיומו של קשר בין דיכאון לבין חוסר בוויטמין D.

14. אלרגיה למזון
יש מחקרים שהצביעו על קשר אפשרי בין חוסר בוויטמין D לבין אלרגיה למזון.

15. עששת
מחקרים מסוימים הראו שמתן ויטמין D יכול לסייע במניעת עששת בשיניים.

מהי הרמה התקינה של ויטמין D?

הרמה התקינה של ויטמין D שנויה במחלוקת, אבל כל המומחים מסכימים שפחות מ־20 ננומול/ליטר נחשב לנמוך.

מהו המינון היומי המומלץ?

מגיל שנה עד 70: 600 יחידות ביום.
מעל גיל 70: 800 יחידות ביום.

ואם אני סובל מחוסר בוויטמין D?

ההמלצה המקובלת היא מתן של 2,000-1,000 יחידות ביום – עד שהחוסר ייעלם.

בקיצור, חוסר בוויטמין D זה רע, והרבה ויטמין D זה טוב?

זה לא מדויק. מחקר שבדק אנשים שזכו לאריכות חיים העלה שאצלם רמות הוויטמין D הן דווקא נמוכות במיוחד. עם זאת, מחקר אחר העלה את האפשרות שוויטמין D דווקא עשוי להאריך את תוחלת החיים.

קורונה וירוס: ויטמין D. חשוב לקרוא


עבר עריכה לאחרונה בתאריך 10.03.20 בשעה 16:19 על-ידי מייקל דה סנטה (גלובל)

הערה
כל הכתוב מטה מגובה במחקרים אמינים מהאיכות הגבוהה ביותר.
המחקרים בוצעו בשנת 2015-2016. המחקרים לא נעשו על הקורונה.
המחקרים מתיחסים למחלות נשימתיות באופן כללי.
וירוס הקורונה גורם למחלות נשימתיות. ומכאן הקשר.
הפוסט הזה עונה על שאלת חיזוק המערכת החיסונית. לא מדובר בתרופה לקורונה.
המחקר מראה שתוסף ויטמין D יכול לעזור למערכת החיסונית להתמודד עם מחלות נשימתיות.קורונה: ARDS
4%-10% מחולי הקורונה נזקקים לאשפוז.
זמן אשפוז. חציוני 12 יום. ממוצע 12.8 יום.
91% מהמטופלים יקבלו אבחון של דלקת ריאות במהלך האשפוז.
3.4% ARDS. תסמונת מצוקת הנשימה החדה.
1.1% shock. הלם.ARDS. תסמונת מצוקת נשימה חריפה. המחלה ממנה מתים לבסוף בקורונה.
פגיעה קיצונית בריאות. נוזלים דלקתיים, חלקם מעצם המצאות הנגיף, חלקם מתגובת מערכת החיסון לנגיף, ממלאים את הנאדיות שבריאות וחוסמים את החילוף התקין של החמצן והפחמן הדו-חמצני שבין הריאות לדם. תסמונת מצוקת נשימה חריפה מתפתחת. ARDS. רמות החמצן שבדם יורדות. התפקוד נפגע. רקמות הלב נפגעות. מחסור בחמצן למוח. נזקים נוירולוגיים.שכיחות ARDS ללא הקורונה- 0.02%
שכיחות ARDS למי שנדבק בקורונה- 3.4%

בנוגע לקורונה
נמצא שמחסור בויטמין D מביא להגדלת השכיחות של מחלות זיהומיות במערכת הנשימה.
נמצא שמחסור בויטמין D גורם למחלות זיהומיות במערכת הנשימה להיות חמורות יותר.
נמצא שתוסף ויטמין D מקטין את שכיחות המחלות הזיהומיות במערכת הנשימה.
נמצא שתוסף ויטמין D מקטין את חומרת המחלות הזיהומיות במערכת הנשימה.
נמצא שויטמין D מווסת את התגובה של המערכת החיסונית לזיהום ומקטין את קצב ייצור הנוזלים החוסמים בריאות.
נמצא שויטמין D מייעל את התחדשות הרקמה שבמערכת הנשימה.
נמצא שויטמין D משפר תאי הגנה מסוגים שונים של המערכת החיסונית שבדם וברקמות.

מחקר על – פורסם ב BMJ
25 מחקרים. 11321 משתתפים.
בקרב כל המשתתפים, תוסף של ויטמין D הקטין את הסיכון ממחלות דלקתיות חריפות במערכת הנשימה.
בקרב כל המשתתפים, בממוצע, אפקט ההגנה של תוסף ויטמין D היה 12%
למשתתפים שלקחו מנה יומית או שבועית, אפקט ההגנה של תוסף ויטמין D היה 19%

ייצור וצריכה
ניתן לייצר ויטמין D ע"י חשיפה של העור לשמש.
ניתן לצרוך ויטמין D ממזונות המכילים ויטמין D.
ניתן לצרוך ויטמין D ע"י תוסף ויטמין D.

שמש
תאי עור הופכים את הכולסטרול שעל העור לויטמין D באמצעות חשיפה ישירה לאור השמש.
ליתר דיוק, באמצעות חשיפה לקרינה העל-סגולה של השמש, כשהיא ברמה 3 ומעלה.
בארץ, ביום לא מעונן, הקרינה העל סגולה ברמה 3 ומעלה בשעות 10:30-14:00.
הזמן המיטבי הוא כאשר השמש נמצאת קרוב למרכז השמיים. כלומר, בצהריים.
חשיפה ישירה של העור לקרינת אור השמש. לא מאחורי זכוכית. ובלי קרם הגנה.
לבעלי עור בהיר נדרש זמן של 20-30 דקות חשיפה לשמש. בכל יום. כדי לייצר את הכמות המספקת של ויטמין D.
לבעלי עור כהה נדרש זמן של 2-3 שעות חשיפה לשמש. בכל יום. כדי לייצר את הכמות המספקת של ויטמין D.
אם העור מתחיל להיות ורוד, זו אינדיקציה לכך שהוא הפסיק לייצר ויטמין D ומתחיל להישרף.

גורמי מחסור בייצור מהשמש
חשיפה מועטה של העור לשמש. עור כהה דורש יותר זמן חשיפה.
בגדים ארוכים מונעים חשיפה של העור לשמש.
חורף. עננים. שעות שמש מועטות. ביגוד חורף.
קרם הגנה. זכוכית חוסמת את הקרינה המייצרת.
כשליש מהישראלים סובלים ממחסור בויטמין D. בחורף יותר.

מאכלים המכילים ויטמין D
ויטמין D נמצא באופן טבעי במזונות מועטים בלבד ובכמות מועטה.
בשמן דגים. בדגים עתירי-שומן טונה,סלמון,סרדינים. ובמידה פחותה בביצים ובכבד עוף.

תוסף ויטמין D
ניתן לצרוך או להשלים את הויטמין D באמצעות תוסף ויטמין D.
אפשר להוסיף את התוסף ויטמין D למזון או לשתיה.
ניתן לרכוש תוספי ויטמין D בכל חנוית הפארמה. בטיפות או בכמוסות.
לזכור. מנה יומית או שבועית נותנת את אפקט ההגנה הטוב ביותר (19% שיפור הגנתי).
מנה מומלצת של תוסף ויטמין D לאדם מבוגר 10mcg. (ביחידות בינלאומיות, 400iu)
המרה בין יחידות: 1mcg=40iu ובעברית: 1 מיקרו-גרם = 40 יחידות בינלאומיות.

https://www.bmj.com/content/356/bmj.i6583
https://www.youtube.com/watch?v=W5yVGmfivAk
https://www.bmj.com/content/366/bmj.l4673
https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2002032
https://news.harvard.edu/gazette/story/2017/02/study-confirms-vitamin-d-protects-against-cold-and-flu/
https://www.nice.org.uk/guidance/ng34
https://en.wikipedia.org/wiki/Vitamin_D_and_respiratory_tract_infections
https://he.wikipedia.org/wiki/ויטמין_D

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

רק משתמשים רשומים אשר רכשו מוצר זה יכולים לרשום חוות דעת.