חשיבותו הרבה של ויטמין D נובעת מהמעורבות שלו בעיכול מינרלים במערכת העיכול. אחת התופעות של ויטמין D היא הגדלה של יכולת הספיגה של סידן, ברזל, מגנזיום, אבץ ועוד. למעשה, ויטמין D התגלה בשנת 1931 בעת מאמץ למצוא מה המחסור התזונתי שמוביל לרככת (מחלה הנגרמת עקב מחסור בסידן).

לויטמין D תפקידים נוספים במערכות הגוף, כולל בקרה על גדילת תאים, תפקוד מערכת החיסון, הפחתת דלקות ועוד.

המולקולה של ויטמין D מגיעה במספר צורות, כאשר החשובות מביניהן הן D3 ו-D2. ההבדל בין המולקולות הוא בעיקר אילו מינרלים הן סופגות יותר טוב במערכת העיכול.

מדוע קוראים לויטמין D “ויטמין השמש”?

עודף ויטמין d אינו בריא, אין לעבור על המינון המומלץ ללא התייעצות עם רופא

מה ההבדל בין D3 לבין D2?

כאשר ויטמין D נוצר באופן טבעי בגוף, הוא יכול להווצר בשתי צורות דומות: D2 ו-D3, הנבדלות ביניהן רק בשרשרת-צד אחת במולקולה. לאחר ההווצרות, הויטמין עובר תהליכים בכבד ובכליות והופך להורמון הקרוי “קלציטריול”, והוא ההורמון העיקרי בוויסות ספיגת ושימוש במינרלים בגוף

למרות ההבדלים הקטנים בין שתי המולקולות, הסתבר כי ויטמין D3 עושה ביעילות רבה יותר את תהליך ההפיכה להורמון הקלציטריול (מקור). מסיבה זו, תוספי תזונה רבים משתמשים בצורה זו של הויטמין.

מה ההשפעות של מחסור בויטמין D?

הסימפטומים הנפוצים ביותר של מחסור בויטמין D היא החלשות של העצמות כתוצאה מפגיעה ביכולת הספיגה שלהסידן. בילדים, מחסור בויטמין D מתבטא במחלת הרככת, הפוגעת בצמיחה ומעוותת את צורת העצמות. 

מבוגרים רבים סובלים ממחסור בויטמין D עקב הפחתה בחשיפה לשמש וירידה ביכולת הגוף לייצר את הויטמין. במבוגרים, הסימפטומים למחסור בויטמין D, מלבד החלשות העצמות, יכולים להיות כאבים בעצמות וחולשה של השרירים. 

מחקרים

– נשים בוגרות נתונות בסיכון לריכוז נמוך של ויטמין D בגלל ליקויים תזונתיים ומיעוט חשיפה לקרינה אולטרה סגולה מקרני השמש. כתוצאה מכך, הן עלולות לסבול מתופעות של דלדול עצמות העלול לגורם לשברים באגן, בפרק היד ובחוליות. (University of Aberdeen)

– בקרב רבים מהקשישים בישראל (ועל אף שישראל ארץ שטופת שמש) נמצא חוסר בויטמין D או רמות נמוכות של ויטמין 3D. לאור זאת, המינון היומי המומלץ למבוגרים מתבסס בעיקר על נטילת ויטמין D  כתוסף תזונה (משרד הבריאות)

– במחקרים אפידמיולוגיים נמצא כי רמות גבוהות יותר של ויטמין D בדם קשורות, בין היתר, בתחלואה נמוכה יותר של סרטן, מחלות לב, פסוריאזיס, תסמונת מטבולית ומחלות אוטואימוניות, בנוסף, קשורות הן לשכיחות נמוכה יותר של הפרעות בריאותיות, כגון נפילות, תגובה חיסונית לקויה, תפקוד נֵאורופסיכולוגי לקוי, תיפקוד גופני לקוי, קדם רעלת הריון ובעיות פוריות. (האגודה לבריאות הציבור)

אבל אף שהגוף שלנו יודע לייצר את הוויטמין בעצמו, זה פשוט לא מספיק…

לכן הנה 15 סיבות ליטול תוסף ויטמין D.

1. עצמות
ויטמין D חיוני לעצמות ומפחית שברים. הוויטמין התגלה ב־1922, כאשר חוקרים שמו לב שמחלת הרככת נגרמת ממחסור בוויטמין הזה שחיוני לעצמות. במשרד הבריאות מדגישים כיום כי חוסר בוויטמין גורם לפגיעה באיכות העצם ולסיכון מוגבר לשברים ועלול לגרום לרככת בילדים. לכן ההמלצה היא לתת לתינוק ויטמין D מלידה ועד גיל שנה.

2. מערכת הנשימה
כמה מחקרים מצומצמים הראו שוויטמין D יכול להגן על מערכת הנשימה, ושנטילת הוויטמין עשויה להפחית זיהומים במערכת הנשימה (הצטננויות) ולהפחית שימוש באנטיביוטיקה. יש לציין שהיה גם מחקר אחד שלא הצליח להוכיח שהוויטמין מגן על מערכת הנשימה.

3. סוכרת
כמה מחקרים הראו קשר בין סוכרת לבין רמה נמוכה של ויטמין D, אולם עדיין לא ברור בוודאות האם יש קשר סיבתי בין השניים.

4. מחלת לב
כמה מחקרים מצאו קשר בין רמה נמוכה של ויטמין D לבין מחלות לב. עם זאת התברר שרמות גבוהות במיוחד של ויטמין D – מעל 60 ננומול/ליטר – לא מגינות על הלב ואפילו התברר שהן מגבירות את הסיכון למחלות לב. מחקר אחר שעקב אחרי נשים מבוגרות שנטלו ויטמין D לא מצא שלנטילת ויטמין D יש אפקט מגן מפני מחלות לב.

5. השמנה
נראה שלוויטמין D יש קשר כלשהו להשמנה. נמצא שנשים שמנות סובלות מחוסר בוויטמין D, וגם תינוקות של נשים שבעת ההריון סבלו ממחסור בוויטמין D היו מועדים לסבול מהשמנת יתר בילדותם. אצל נשים מעל גיל 65 נמצא קשר בין רמה תקינה של ויטמין D לבין משקל תקין.

6. סרטן
נשים שחלו בסרטן שד ונטלו ויטמין D, או שלא היה להן חוסר בוויטמין D, סבלו פחות מהישנות של סרטן שד.

7. תפקוד נוירולוגי
נמצא שאימהות שסבלו ממחסור בוויטמין D בעת ההריון היו בסיכון יתר ללדת תינוק שיסבול מאוטיזם. גם כשממפים את שיעורי הילדים שלוקים באוטיזם רואים שהשכיחות עולה באזורים שבהם קרינת השמש מועטה יותר.

גם לאנשים שסובלים ממחלת אלצהיימר יש רמת ויטמין D נמוכה, והוכח שמתן ויטמין D3 עוזר לשפר ביצועים קוגניטיביים. מתברר שוויטמין D3 עוזר לנקות את העמילואיד במוח – אותו חומר שמצטבר במוחם של חולי אלצהיימר.

נוסף על כך התברר כי ילדים שנולדו לאימהות שסבלו בעת ההריון ממחסור בוויטמין D התפתחו פחות טוב בתחום המילולי מאשר ילדים לאימהות שרמות הוויטמין D אצלן היו תקינות.

8. שבץ
מחקרים העלו כי מי שסובל מרמה נמוכה של ויטמין D מצוי בסיכון גבוה יותר ללקותבאירוע מוחי (עלייה של 25% בסיכון).

9. טרשת נפוצה
גם רמה נמוכה של ויטמין D וגם חשיפה נמוכה לשמש בילדות קשורים לעלייה בסיכון ללקות בטרשת נפוצה.

10. כאבים
רמה נמוכה של ויטמין D כנראה מגבירה את הרגישות לכאבים במצבים שונים. כמו כן נמצא קשר בין רמה נמוכה של ויטמין D לבין כאבי מחזור, כאבי שרירים בטיפולים נגד סרטן שד וכאבי ברכיים במחלות של שחיקת הסחוסים בברכיים.

11. מחלת ריאות
מתברר שחוסר בוויטמין D פוגע ביעילות של הטיפול בחולי אסתמה. לעומת זאת, מתן ויטמין D מסייע להבראה ממחלת השחפת.

12. מחלות מעי דלקתיות
נשים שסובלות מחוסר בוויטמין D או גרות באזורים שבהם יש רק מעט קרינת שמש נמצאות בסיכון מוגבר לחלות במחלת מעי דלקתית.

• היומיום של מחלת מעי: החיים על פי קרוהן

13. דיכאון
מחקרים הצביעו על קיומו של קשר בין דיכאון לבין חוסר בוויטמין D.

14. אלרגיה למזון
יש מחקרים שהצביעו על קשר אפשרי בין חוסר בוויטמין D לבין אלרגיה למזון.

15. עששת
מחקרים מסוימים הראו שמתן ויטמין D יכול לסייע במניעת עששת בשיניים.

מהי הרמה התקינה של ויטמין D?

הרמה התקינה של ויטמין D שנויה במחלוקת, אבל כל המומחים מסכימים שפחות מ־20 ננומול/ליטר נחשב לנמוך.

מהו המינון היומי המומלץ?

מגיל שנה עד 70: 600 יחידות ביום.
מעל גיל 70: 800 יחידות ביום.

ואם אני סובל מחוסר בוויטמין D?

ההמלצה המקובלת היא מתן של 2,000-1,000 יחידות ביום – עד שהחוסר ייעלם.

בקיצור, חוסר בוויטמין D זה רע, והרבה ויטמין D זה טוב?

זה לא מדויק. מחקר שבדק אנשים שזכו לאריכות חיים העלה שאצלם רמות הוויטמין D הן דווקא נמוכות במיוחד. עם זאת, מחקר אחר העלה את האפשרות שוויטמין D דווקא עשוי להאריך את תוחלת החיים.

קורונה וירוס: ויטמין D. חשוב לקרוא

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 10.03.20 בשעה 16:19 על-ידי מייקל דה סנטה (גלובל) הערה כל הכתוב מטה מגובה במחקרים אמינים מהאיכות הגבוהה ביותר. המחקרים בוצעו בשנת 2015-2016. המחקרים לא נעשו על הקורונה. המחקרים מתיחסים למחלות נשימתיות באופן כללי. וירוס הקורונה גורם למחלות נשימתיות. ומכאן הקשר. הפוסט הזה עונה על שאלת חיזוק המערכת החיסונית. לא מדובר בתרופה לקורונה. המחקר מראה שתוסף ויטמין D יכול לעזור למערכת החיסונית להתמודד עם מחלות נשימתיות.קורונה: ARDS 4%-10% מחולי הקורונה נזקקים לאשפוז. זמן אשפוז. חציוני 12 יום. ממוצע 12.8 יום. 91% מהמטופלים יקבלו אבחון של דלקת ריאות במהלך האשפוז. 3.4% ARDS. תסמונת מצוקת הנשימה החדה. 1.1% shock. הלם.ARDS. תסמונת מצוקת נשימה חריפה. המחלה ממנה מתים לבסוף בקורונה. פגיעה קיצונית בריאות. נוזלים דלקתיים, חלקם מעצם המצאות הנגיף, חלקם מתגובת מערכת החיסון לנגיף, ממלאים את הנאדיות שבריאות וחוסמים את החילוף התקין של החמצן והפחמן הדו-חמצני שבין הריאות לדם. תסמונת מצוקת נשימה חריפה מתפתחת. ARDS. רמות החמצן שבדם יורדות. התפקוד נפגע. רקמות הלב נפגעות. מחסור בחמצן למוח. נזקים נוירולוגיים.שכיחות ARDS ללא הקורונה- 0.02% שכיחות ARDS למי שנדבק בקורונה- 3.4%בנוגע לקורונה נמצא שמחסור בויטמין D מביא להגדלת השכיחות של מחלות זיהומיות במערכת הנשימה. נמצא שמחסור בויטמין D גורם למחלות זיהומיות במערכת הנשימה להיות חמורות יותר. נמצא שתוסף ויטמין D מקטין את שכיחות המחלות הזיהומיות במערכת הנשימה. נמצא שתוסף ויטמין D מקטין את חומרת המחלות הזיהומיות במערכת הנשימה. נמצא שויטמין D מווסת את התגובה של המערכת החיסונית לזיהום ומקטין את קצב ייצור הנוזלים החוסמים בריאות. נמצא שויטמין D מייעל את התחדשות הרקמה שבמערכת הנשימה. נמצא שויטמין D משפר תאי הגנה מסוגים שונים של המערכת החיסונית שבדם וברקמות.מחקר על – פורסם ב BMJ 25 מחקרים. 11321 משתתפים. בקרב כל המשתתפים, תוסף של ויטמין D הקטין את הסיכון ממחלות דלקתיות חריפות במערכת הנשימה. בקרב כל המשתתפים, בממוצע, אפקט ההגנה של תוסף ויטמין D היה 12% למשתתפים שלקחו מנה יומית או שבועית, אפקט ההגנה של תוסף ויטמין D היה 19%ייצור וצריכה ניתן לייצר ויטמין D ע"י חשיפה של העור לשמש. ניתן לצרוך ויטמין D ממזונות המכילים ויטמין D. ניתן לצרוך ויטמין D ע"י תוסף ויטמין D.שמש תאי עור הופכים את הכולסטרול שעל העור לויטמין D באמצעות חשיפה ישירה לאור השמש. ליתר דיוק, באמצעות חשיפה לקרינה העל-סגולה של השמש, כשהיא ברמה 3 ומעלה. בארץ, ביום לא מעונן, הקרינה העל סגולה ברמה 3 ומעלה בשעות 10:30-14:00. הזמן המיטבי הוא כאשר השמש נמצאת קרוב למרכז השמיים. כלומר, בצהריים. חשיפה ישירה של העור לקרינת אור השמש. לא מאחורי זכוכית. ובלי קרם הגנה. לבעלי עור בהיר נדרש זמן של 20-30 דקות חשיפה לשמש. בכל יום. כדי לייצר את הכמות המספקת של ויטמין D. לבעלי עור כהה נדרש זמן של 2-3 שעות חשיפה לשמש. בכל יום. כדי לייצר את הכמות המספקת של ויטמין D. אם העור מתחיל להיות ורוד, זו אינדיקציה לכך שהוא הפסיק לייצר ויטמין D ומתחיל להישרף.גורמי מחסור בייצור מהשמש חשיפה מועטה של העור לשמש. עור כהה דורש יותר זמן חשיפה. בגדים ארוכים מונעים חשיפה של העור לשמש. חורף. עננים. שעות שמש מועטות. ביגוד חורף. קרם הגנה. זכוכית חוסמת את הקרינה המייצרת. כשליש מהישראלים סובלים ממחסור בויטמין D. בחורף יותר.מאכלים המכילים ויטמין D ויטמין D נמצא באופן טבעי במזונות מועטים בלבד ובכמות מועטה. בשמן דגים. בדגים עתירי-שומן טונה,סלמון,סרדינים. ובמידה פחותה בביצים ובכבד עוף. תוסף ויטמין D ניתן לצרוך או להשלים את הויטמין D באמצעות תוסף ויטמין D. אפשר להוסיף את התוסף ויטמין D למזון או לשתיה. ניתן לרכוש תוספי ויטמין D בכל חנוית הפארמה. בטיפות או בכמוסות. לזכור. מנה יומית או שבועית נותנת את אפקט ההגנה הטוב ביותר (19% שיפור הגנתי). מנה מומלצת של תוסף ויטמין D לאדם מבוגר 10mcg. (ביחידות בינלאומיות, 400iu) המרה בין יחידות: 1mcg=40iu ובעברית: 1 מיקרו-גרם = 40 יחידות בינלאומיות. https://www.bmj.com/content/356/bmj.i6583 https://www.youtube.com/watch?v=W5yVGmfivAk https://www.bmj.com/content/366/bmj.l4673 https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2002032 https://news.harvard.edu/gazette/story/2017/02/study-confirms-vitamin-d-protects-against-cold-and-flu/ https://www.nice.org.uk/guidance/ng34 https://en.wikipedia.org/wiki/Vitamin_D_and_respiratory_tract_infections https://he.wikipedia.org/wiki/ויטמין_D