סכרת

סוכרת (בלטינית: Diabetes mellitus) היא מחלה מטבולית המתאפיינת בריכוז גבוה של גלוקוז בדם ולעיתים גם בשתן.

ארגון הבריאות העולמי מכיר בשלוש צורות עיקריות של סוכרת: סוכרת מסוג 1 (סווגה בעבר כ"סוכרת התלויה באינסולין" וכ"סוכרת נעורים"), סוכרת מסוג 2 (סווגה בעבר כ"סוכרת שאיננה תלויה באינסולין"), וסוכרת בהיריון[1].

כל צורות הסוכרת נגרמות בגלל קושי בייצור אינסולין או בקליטתו: מצב שבו תאי בטא בלבלב לא מייצרים מספיק אינסולין ומצב בשם תנגודת אינסולין המתבטא ברגישות פחותה של התאים לאינסולין בצד ייצור עודף שלו[2].

החולים בסוכרת סובלים משני מצבי קצה הפוכים: מצב של עודף גלוקוז בדם (היפרגליקמיה), שנוצר לרוב מכמות לא מספקת של אינסולין בדם, ומצב של מיעוט גלוקוז בדם (היפוגליקמיה) שנוצר לרוב כתוצאה מכמות גבוהה מדי של אינסולין בדם.

בישראל כ-90% מהחולים בסוכרת סובלים מסוכרת מסוג 2 וכ-10% מסוכרת מסוג 1[3], והיא סיבת המוות הרביעית בשכיחותה (2010)[4].