משפחה: שפתניים, Lamiaceae / Labiatae.

שמות משלימים: מרווה – מרמייה

חלק בשימוש: עלים מיובשים בלבד – מאוד מרוכז ופעיל

רקע כללי ושימוש מסורתי:

המרווה  היא אחד מצמחי המרפא והתבלין המקומיים המוכרים והשימושיים ביותר. הצמח הינו חלק ממשפחה גדולה של כ-900 מינים של מרווה הגדלים ברחבי העולם, חלקם ידועים בשימוש רפואי כבר אלפי שנים.

ברפואה העממית של ארץ ישראל הצמח היה ועודנו נפוץ מאוד בשימוש מסורתי במקרים של הצטננות, שיעול ודלקות של מערכת הנשימה, גזים וכאבי בטן, כאבי מחזור, זיהומים במערכת העיכול וכן לחיטוי פצעים ופטריות על גבי העור. בשל הטעם והארומה הייחודית, המרווה נפוצה מאוד כצמח תבלין לתה ובשימושים קולינריים נוספים.

תכונות רפואיות עיקריות:

• קרמינטיבי (Carminative).
• אנטי מיקרוביאלי (Antimicrobial).
• אנטי עוויתי (Spasmolytic).
• משכך כאבי מחזור (Uterine Spasmolytic).
• אנטי דלקתי (Anti-inflammatory).
• מחטא למערכת הנשימה (Respiratory Antiseptic).
• מכייח (Expectorant).

תכונות רפואיות משניות:

• מרומם מצב רוח (Thimoleptic)
• אנטי דיכאוני עדין (Mild Antidepressant).
• מפחית חרדות (Anxiolytic).
• משפר זרימת דם (Circulatory stimulant).
• היפוגליקמי (Hypoglycemic).

התוויות ושימושים רפואיים עיקריים:

• הפרעות עיכול ותסמונת המעי הרגיז, לרבות: כאבי בטן עוויתיים, גזים ונפיחויות, ספיגה לקויה.
• זיהומים חוזרים במערכת העיכול.
• מחלות דלקתיות של מערכת העיכול.
• גזים ועצירויות בילדים ותינוקות.
• חולשה נפשית ופיזית עם נטייה לדיכאון ומלנכוליה.
• בעיות שינה, חוסר שקט כללי, מחשבות טורדניות ומתח.
• גודש ליחתי במערכת הנשימה העליונה והתחתונה (ניתן להשתמש גם באינהלציה).
• כאבי וסת.

התוויות ושימושים רפואיים משניים:

• כחלק מטיפול בסוכרת.
• כחלק מטיפול בעצירות הנובעת ממתח.
• דלקות כרוניות ואקוטיות בדרכי השתן.
• כחלק מטיפול באסטמה, ליחה וצפצופי נשימה.
• כחלק מטיפול בכיבי קיבה ותריסריון.
• בעיות קשב וריכוז.

התוויות ושימושים רפואיים בשימוש מקומי:

• פצעים וכוויות על גבי העור.
• דלקות וזיהומים על גבי העור (פטריות, בקטריות וירוסים).
• מחלות דלקתיות של העור (אקזמות ופסוריאזיס).
• דלקות וזיהומים בחלל הפה והגרון (גרגור מקומי).
• סינוסיטיס (מריחה ישירה של שמן תשרית באזור המצח והרקות).
• דלקות אוזניים (טפטוף ישיר של שמן התשרית אל עור התוף / עיסוי מקומי סביב האוזן).

התוויות נגד ואזהרות:

• לא קיימות רגישויות או תופעות לוואי ידועות במינונים המומלצים.
• היריון: אסור בשימוש.
• הנקה: יש להיזהר בשימוש עקב אפשרות להפחתה בייצור החלב. (ניתן לשימוש במינונים נמוכים או שימוש בחליטה).

מינונים מומלצים ואופן השימוש:

• צמח יבש כחליטה: 1-3 כפיות X 2-4 כוסות ביום.

אנקדוטות לגבי הצמח:

• ייחודה של המרווה הוא בתחושת ההגנה והחידוש אשר היא משרה, הפועלת בעיקר במערכת העיכול והעצבים והחיבור ביניהם. זהו צמח מרפה ומרגיע, הפועל לחידוש ולשיכוך רקמות ולהרגעה עדינה. פעולה זו ניכרת היטב במערכת העיכול כאשר המרווה המשולשת פועלת להפגה של כאבים / דלקות / עוויתות / זיהומים, תוך שהיא משרה תחושה של חמימות נעימה בבטן והרפיה כללית.
• למרות המסורת הארוכה של השימוש בצמח, כמעט ולא נערכו מחקרים אודותיו. מספר מצומצם מאוד של מחקרים מעבדתיים הדגימו את פעילותו ההיפוגליקמית של הצמח וכן את פעילותו האנטימיקרוביאלית, כנגד מגוון של חיידקים ופטריות המוכרים כמזהמים של מערכת העיכול.
• רכיבים פעילים
• תרכובות פנוליות:
  – פנולים פשוטים: caffeic acid, rosmarinic acid, labiatic acid
  -טאנינים (3-7%): (Salviatannin (a condensed catechin
  – תרכובות פלבונואידיות: salvigenin, luteolin, genkwanin, 6-methoxygenkwanin, hispidulin
  תרכובות איזופרנואידיות:
  – מונוטרפנים: cineole, borneol, camphor , pinene, limonene, terpinene, alfa beta thujone
  – ססקוויטרפנים: caryophyllene, humulene
  – דיטרפנים: (picrosalvin (= carnosol
  – טריטרפנים: beta-amyrin, oleanolic acid, ursolic acid, pomolic acid
  – סטרולים: stigmasterol, beta-sitosterol
  חומרים מרירים: diterpene bitters
  שרפים ואולאורזינים: (resin (5-6%
  חומצות אורגניות: linoleic acid, linolenic acid, oleic acid, stearic acid, palmitic acid
  חומצות אמינו: אלנין, טירוזין, סרין
  ויטמינים: פרו ויטמין A, ויטמין B1, B2, B3, C
  מינרלים: אשלגן, סידן, מגנזיום, זרחן, נתרן, סלניום, כרום, אבץ ומינרלי קורט
  חומרים נוספים: salvene, salvene estersהצמח מכיל שמן נדיף (1-2.5%) הכולל thujone כמרכיב עיקרי ומגוון תרכובות פיטוכימיות.

• מחקרים