"בי B קומפלקס" בטיפות לספיגה מהירה

ויטמין B5 הוא חומר המכונה גם חומצה פנטוטנית, על בסיס המילה היוונית שפירושה קיים בכל, שכן הוויטמין דרוש לקיום חיוני ותקין של כל תא שיש בו חיים, הוא גם נספג בקלות במערכת העיכול ונוכחותו נמצאת בכל רקמה בריכוזים משתנים. ויטמין B5 מתפקד בגוף בתור קופקטור, כלומר לוקח חלק בתהליכים אנזימטיים רבים המזורזים על מנת לתת תוצאות והשפעות בקצב מהיר הרבה יותר משהיו נותנים ללא סיוע האנזימים ובכללם הוויטמין. בין השאר משתתף ויטמין B5 בתהליכים שבהם הופכות הפחמימות בגוף לאנרגיה זמינה, פירוק שומנים וייצור תקין של הורמונים הדרושים לתפקוד הגוף.

ויטמין B5 ההשלכות בחוסרו

חוסר בוויטמין B5 עלול לבוא לידי ביטוי בשלל תופעות חיצוניות קשות ומטרידות – חולשה בגפיים, עייפות וחולשה, התכווצויות תכופות של שרירי הגוף, חוסר בתאבון ותחושת חוסר התמצאות במרחב. ויטמין B5 ניתן לצריכה דרך כל סוגי המזונות כמעט, כמו דבש, בטטות, תפוחי אדמה, גזרים ועוד. הוא נספג בקלות במערכת העיכול ואף מיוצר על ידי חיידקי המעיים. ויטמיןB5  מכונה גם בפני אנשי מקצוע כוויטמין התורם למצב רוח מרומם ותחושה כללית טובה בשל תרומתו הרבה לתפקודה התקין של המערכת הנוירולוגית. יתכן חוסר בגופנו בויטמין B5 כתוצאה של תזונה לקויה, חוסר תוזנתי מלא ובעיות בספיגה של הגוף כתוצאה משחיקה עקב גיל או בעיות גופניות פרטניות.

ויטמין B1 (תיאמין) – בעל חשיבות רבה לגוף עקב השתתפותו בתהליכים ביולוגיים רבים מאוד, כגון סיוע בחילוף החומרים תקין של חלבונים ופחמימות ובתהליכי הפקת אנרגיה ואספקת חמצן לגוף, והוא תורם לפעילותן של מערכות העיכול והעצבים. מחסור בו עלול לגרום לפגיעה עצבית חמורה כמו גם לפגיעה במערכת הדם. יש לו חשיבות רבה בהיריון בפרט אם תזונת האם אינה מאוזנת ומבוססת על מזון מתועש ומעובד. ויטמין זה עלה לכותרות בפרשת רמדיה, בה כתוצאה מחסרונו בתרכובת מזון לתינוקות, נפגעו באופן קשה מספר תינוקות וחלקם אף נפטרו.

ויטמין B2 (ריבופלאבין) – גם הוא משתתף בתהליכים  ביולוגיים רבים, כגון פירוק חלבונים, שומנים ופחמימות והפקת אנרגיה מהם. הוא גם מסייע לגדילה תקינה וחשוב למניעת אנמיה, לעיכול סדיר ולבריאות העור, השיער, הציפורניים והעיניים. מחקרים מראים כי הוא משפר את התפקוד המיני בגברים הסובלים מרמות שומנים גבוהות בדם. מחסור בו לרוב יתקשר למחסור בויטמיני B אחרים- שמשפיעים על ספיגתו והפעלתו בגוף, אך גם למצבי תת-תזונה, תזונה דלה בחלבונים, מתועשת ומעובדת.

ויטמין B3 (ניאצין/חומצה ניקוטינית)– חיידקי המעי מייצרים אותו והוא משתתף בתהליך חילוף החומרים של שומנים וחלבונים והפקת אנרגיה. הוא חיוני לוויסות רמות הסוכר והשומנים בדם, איזון לחץ הדם וכן לייצור של הורמונים.  יש לו פעילות נוגדת אלרגיה ואנטי דלקתית. מחסור בו שכיח אצל אלכוהוליסטים.

ויטמין B6 – (פירידוקסין) משמש כקו-פקטור (רכיב מסייע) של אנזימים רבים בגוף. משתתף ביצירת מתווכים עצביים, כולל סרוטונין ודופמין התורמים למצב הרוח ולריכוז, ומלטונין שחיוני להירדמות ולשינה סדירה. הוא אף משתתף בתהליכי ייצור האנרגיה בגוף, בייצור של חלבונים ובחילוף החומרים של שומנים ופחמימות.  מחסור בו יכול להיווצר על רקע של חוסר בויטמיני B אחרים, או בגילאים המבוגרים, על רקע שימוש בתרופות מסוימות ועוד.

ויטמין B7 (ביוטין) – משתתף בתהליך חילוף החומרים והפקת אנרגיה מפחמימות, חלבונים ושומנים. תורם לייצור חלבוני מבנה בעור, בשיער ובציפורניים, כגון קולגן וקרטין, ומחסור בו עלול לגרום לנשירת שיער ומחלות עור כמו גם לאנמיה ולעייפות. בנוסף הוא נמצא יעיל לאיזון רמות סוכר בחולי סוכרת ולהפחתת הסיכון אצל חולים אילו לעלייה בכולסטרול ולהתפתחות טרשת עורקים.

חומצה פולית (ויטמין B9) – משתתפת ביצירת החומר התורשתי (דנ"א, רנ"א) ולכן חשובה לנטילה בתקופת ההיריון כשהעובר נמצא בתהליך ההתפתחות, ולמניעת פגמים מולדים במערכת העצבים. היא אף לוקחת חלק מרכזי ביצירת תאי דם לבנים אדומים ומשחקת תפקיד חשוב במניעת אנמיה, בחיזוק חיסוני ובפעילות עצבית תקינה. חוסר בחומצה פולית נפוץ בארצות המערב בהן נפוצה תזונה מתועשת ומעובדת, אך גם בקרב אוכלוסיות עם ספיגה לקויה או בעיות מטבוליות.

ויטמין B12 – (קובלאמין) מיוצר על ידי חיידקים הקיימים בבעלי חיים ולא במקורות מהצומח. הוא חיוני ביותר לתפקוד תקין של מערכת העצבים, להיווצרות החומר התורשתי ותאי הדם האדומים ולמניעת אנמיה. הוא אף לוקח חלק בהפיכה של חומצה פולית לנגזרת הפעילה בגוף, ומשפיע על הפרשת מלטונין תקינה שחשובה לתהליכי ההירדמות ולשינה סדירה. מחסור בויטמין B12 נפוץ מאוד באוכלוסיה הן על רקע של צמחונות/טבעונות והן על רקע של בעיות ספיגה מסיבות שונות..

בתוספת: סידן (כסידן פחמתי ופוספט דיקלציום)

1. סידן אמורפי מסיס יותר באופן מובהק מסידן פחמתי קריסטליני.
2. סידן אמורפי נספג יותר מסידן פחמתי קריסטליני דרך המעי ולתוך העצם

• נצפתה עלייה של 40% בספיגת סידן דרך המעי
• נצפתה עלייה של 30% בספיגת סידן לעצם
• נצפתה עלייה של 27% באצירה של סידן בגוף

המחקר פורסם בעיתון המדעי המוביל לחקר המטבוליזם של סידן ועצם – JBMR: