ויטמין בי 12-B במבצע 120 יח' (1500מג')

ציאנוקובלמין, או בשמו המוכר יותר ויטמין B12, נחוץ לגוף ליצירת כדוריות דם אדומות במוח העצם. הוויטמין הזה מצוי בעיקר במוצרי בשר או בשמרים, ומחסור בו עלול לגרום לאנמיה ולפגיעה בלתי הפיכה בתאי עצב.

אף על פי שוויטמין זה נחוץ לגוף בכמויות זעירות, יש לו כאמור חשיבות עצומה. חוסר בוויטמין B12 עלול לגרום למגוון רחב של תופעות ונזקים, והוא אף מגדיל את הסיכון לשבץ, אלצהיימר וסרטן השד.

למרות הקלות היחסית באיתור מחסור בוויטמין B12 ולמרות קלות הטיפול בו, לא מעט אנשים אינם מודעים לעובדה שהם סובלים ממנו.

למה צריך ויטמין B12?

• הוא חיוני לייצור החומר הגנטי של התאים, המפקח על תהליך היצירה של תאים חדשים בגוף, ובכלל זאת כדוריות הדם האדומות. פגיעה בתהליך זה עלולה כאמור לגרום לאנמיה.
• הוא מסייע ביצירת המיאלין, מעטפת התא, המבודדת את תאי העצבים מסביבתם. פגיעה במיאלין גורמת להפרעות במערכת העצבים.
• הוא נחוץ לפעילות מערכות אנזימתיות, שבהן הוא פועל כחלק המפעיל את האנזימים. כאשר יש חוסר בוויטמין, פעילות האנזימים הללו מוגבלת וכתוצאה מכך עולה רמתה של חומצת אמינו בשם הומוציסטאין, הידועה כיום כגורם סיכון עצמאי ומשמעותי לאירועים לבביים ומוחיים. כך שבצורה עקיפה, מחסור ב-B12קשור באותם סיכונים בריאותיים.

סיבות למחסור ב-B12

• מחסור בפקטור IF (אנמיה ממאירה). חלבון זה אחראי לספיגת הוויטמין, כך שחוסר בו פוגע בספיגה. מחסור בפקטור נפוץ מעל גיל 60 ובילדים מתחת לגיל עשר, או במחלות אוטואימוניות כמו מחלות של בלוטת התריס.
• הסרה או הרס של הקיבה. לאנשים שעברו ניתוח להסרת חלק מהקיבה או כריתה מלאה של הקיבה חסרים בגוף התאים המייצרים את פקטור IF, לכן גם הם סובלים ממחסור בוויטמין B12.
• זיהום חיידקי. מחסור בוויטמין B12 עלול להתרחש במחלות שונות שבהן קיימת תנועתיות איטית של מעבר מזון דרך המעיים, כמו סוכרת, היצרויות של המעיים ומחלות רקמות חיבור. במצב כזה מתפתחות מושבות חיידקים מרובות בחלק העליון של המעי הדק, ה"גונבות" את הוויטמין לשם גדילת החיידקים. בחלק מהמחקרים נמצא קשר בין הימצאות החיידק הליקובקטר פילורי שגורם לכיב קיבה לבין חוסר בוויטמין B12.
• תרופות. חולים שמטופלים בתרופות שמפחיתות את החומציות בקיבה, כמו לוסק, גסטרו ופאמו סובלים ממחסור בוויטמין B12. תרופה ששמה גלוקופאג', לטיפול בסוכרת, גורמת אף היא להפרעה בספיגת הוויטמין.
• חוסר תזונתי. הישראלים אוכלים הרבה ירקות ופירות ומעט מדי בשר, וזו הסיבה המרכזית לשכיחות הגבוהה פי שניים בחסר הוויטמין אצל נשים. אצל צמחונים וטבעונים שמתנזרים גם מביצים, חלב ודגים החסר הוא ודאי, והשאלה רק מתי יתפתח. גם קשישים הם קבוצת סיכון, וכן תינוקות יונקים שאמהותיהם צמחוניות או טבעוניות. הכבד אוגר רמות ויטמין B12 שמספיקות עד חמש שנים, כך שמי שלא צורך רמות מספיקות של הוויטמין במשך שנים ארוכות עלולים לסבול ממחסור בו.

• אלכוהול. צריכה קבועה של אלכוהול מפחיתה אף היא את ספיגה של ויטמין B12.

תסמינים למחסור בוויטמין

הסימפטומים של מחסור בוויטמין B12 מתפתחים באיטיות, לכן הם לא תמיד מזוהים מיידית. כשיש מחסור ניכר בוויטמין עלולים להופיע התסמינים הבאים: עייפות קשה, חולשה, סחרחורת, דופק מואץ, קוצר נשימה, לשון אדומה וצורבת, בחילות או תיאבון ירוד, אובדן משקל, שלשולים וגוון צהבהב של העור ובלובן העין.

רמות ויטמין B12 נמוכות לאורך זמן גורמות נזק בלתי הפיך לתאי העצב, דבר שעלול לגרום להפרעות זיכרון, דיכאון, הפרעות פסיכוטיות, אי שקט, חולשת שרירים, בעיות מוטוריות, הפרעות שינה ותחושת נימול ברגליים.

סימנים פחות מוכרים הם בעיות במערכת העיכול, המתבטאות בכאבי בטן, גזים, עצירות, כאבי ראש, דלקות וכיבים בפה, אימפוטנציה ובעיות פוריות.

איך מאבחנים חוסר בוויטמין?

אם רמת ה-B12 בבדיקת דם היא מעל 400 מק"ג למיליליטר, רמת הוויטמין תקינה. כשהרמה נמוכה מ-400 מק"ג, יש לבצע בדיקת דם למדידת הומוציסטאין ובדיקת דם ושתן למדידת רמת חומצה מתיל-מלונית. כאשר אלו נמצאים בדם ובשתן ברמה גבוהה, הדבר מהווה סמן לחסר משמעותי יחסית ב-B12.

טווח הנורמה של הוויטמין המקובל בכל העולם הוא 900-200 מק"ג למיליליטר דם, אולם בספרות הרפואית העולמית נטען שיש צורך להעלות את הערך הנמוך של הנורמה מעל 200 מק"ג, משום שעוד לפני שרמת הוויטמין יורדת אל מתחת ל-200 מתחילים מאגרי הוויטמין להידלדל ומתפתחים תסמינים שונים של החסר. לכן יש צורך במעקב שגרתי כדי לאתר את הירידה עוד לפני שהיא מגיעה לקו האדום התחתון.

שימו לב: לא כל קופות החולים משתמשות בטווח המקובל הזה אלא בטווח שבו רמה נמוכה מ-200 הנה תקינה, לכן יש כאלו הסובלים מחוסר ב-B12 וכלל אינם מאובחנים.

איך משלימים את החוסרים?

• טיפול בטבליות B12 הניטלות באופן תת לשוני. תועלת הטיפול בכדורים במינון יומי נמוך מוגבלת, ורצוי מינון בין 500 ל-1,000 מק"ג ביום. גם במקרים של אנמיה חריפה במיוחד יאזן מינון גבוה מאוד של B12 את החסר בתוך שבועיים עד חודש. בנטילת כמויות גדולות של הוויטמין לא קיים סיכון, שכן העודף יופרש בשתן.
• טיפול בזריקות B12. לאנשים הסובלים מבעיית ספיגה של הוויטמין לא יועיל הטיפול בכדורים, ועליהם לקבל זריקות באופן קבוע. בשבוע הראשון אחרי האבחנה ניתנות חמש-שבע זריקות, כדי לאפשר לגוף ליצור מאגרים מספיקים של הוויטמין. השיפור ניכר אחרי מספר ימים, והגוף מצליח ליצור שוב כמויות מספיקות ותקינות של כדוריות דם חדשות. עם זאת, יש צורך במתן זריקות כל חודש עד שלושה חודשים במשך כל החיים. אם האנמיה חמורה ורמת הכדוריות האדומות בדם נמוכה מאוד, יהיה צורך בעירוי דם במשך הימים הראשונים, עד שהזריקות יתחילו להשפיע.
• התאמה תזונתית. בצמחונים ובטבעונים או במי שצורך כמויות נמוכות של הוויטמין בתזונה ניתן לטפל בכדורים ובהתאמת התפריט התזונתי. חולים שסובלים מבעיות בספיגת הוויטמין צריכים לאכול דיאטה מאוזנת שמספקת גם רמות תקינות של ויטמין C, ברזל וחומצה פולית, שחיוניים כולם לייצור תקין של כדוריות דם אדומות. מקורות לוויטמין B12 מן החי הם בשר, דגים וביצים – ופחות במוצרי חלב. מקורות לצמחונים: שמרים למאכל, דגני בוקר מועשרים ב-B12, חלב סויה מועשר או מאכלי סויה מועשרים, ומאכלים שעובדו בהתססה כגון טמפה או מיסו ואצות.

• טיפול אנטיביוטי. אנשים הסובלים מזיהום חיידקי במערכת העיכול זקוקים לטיפול אנטיביוטי במושבות החיידקים, שיאפשר לגוף לשוב ולספוג את הוויטמין.