פסוריאסיס טיפול טבעי -100% הצלחה

485.00

שמן המפ -מזרעי קנביס טהור(473מג')אריזת חסכון מיוחד לטיפול בפסוריאזיס בעשרות אלפי מטופלים בעולם

שמן פרימרוז טבעי מספק את חומצת שומן אומגה -6 חומצה גמא חומצה לינולנית>>>

(GLA), אשר נמצא לעתים רחוקות במזונות. כל softgel מכיל 500 מ"ג של שמן פקעות רקפת טהור עם 50 מ"ג GLA,

+++++++++++++++++++++++++++++++++

   ניקוי וחיטוי הפצעים במי כסף קולואידיים בעלות תכונות אנטי בקטריאליות מוכחות – להתזה פעמיים ביום על הנגעים להמתין 15 דקות ולמרוח שמן המפ

בוסטר נוגדי חימצון ובראשם פינוגי'נול

100% הצלחה עם הקוקטייל שלנו יותר ויותר מטופלים מדווחים על הצלחה שאין חולק עליה. נסה גם אתה ! הרכב הטיפול ל 3 חודשים הערכה הכוללת שמן המפ מיוחד ומרוכז+אומגה 6 +תרסיס מי כסף+בוסטר נוגדי חימצון חדש – 4 מוצרים יקרי ערך שמותאמים לטיפול טבעי פנימי וחיצוני בפסוריאזיס לסוגיו השונים  במחיר מבצע!

 

תיאור

100% הצלחה עם הקוקטייל שלנו יותר ויותר מטופלים מדווחים על הצלחה שאין חולק עליה. נסה גם אתה ! הרכב הטיפול ל 3 חודשים.

פסוריאזיס היא מחלת עור כרונית המתבטאת בתאי עור המתחלקים אלף פעמים מהר יותר מהרגיל, וכתוצאה מכך מופיעים נגעים תאיים טורדניים ומכוערים, אדומים ומודלקים, ולעיתים קרובות מכוסים בקשקשים כסופים. 

רופאים בבית חולים אוניברסיטאי בנורבגיה ערכו סקר בין הסובלים ממחלה זו, ומצאו כי למעלה מארבעים אחוזים מהם השתמשו בסוג כלשהו של טיפול אלטרנטיבי למצב עורם. הסיבה היתה כי רוב הטיפולים של הרפואה הקונבנציונאלית, כשלו מלהקל על התופעה. רפואה אלטרנטיבית מקלה על מטופלי פסוריאזיס בשני היבטים: היא מפחיתה את הכאב והנגעים, ומונעת החמרה של המצב.

Psoriasis on back1.jpg

תסמיני פסוריאזיס

מחלת עור זו מאופיינת בכתמים מגרדים או כואבים של עור עבה, אדום, עם קשקשים כסופים. ברוב המקרים, מופיעים הכתמים על המרפקים, הברכיים, הקרקפת, הגב, הפנים, כפות הידיים וכפות הרגליים. התאים עולים אל פני שטח העור בקצב מהיר ובאופן חריג, ויוצרים כתמי פסוריאזיס.

זוהי מחלה כרונית, אך ניתן לחוות תקופות הפוגה מהתלקחויות הנגעים, במשך מספר שבועות או חודשים. תסמינים אחרים עשויים לכלול עור יבש, סדוק הנוטה לדימומים וציפורניים סדוקות או מעובות. כשלושים אחוזים מחולי הפסוריאזיס סובלים אף מדלקת מפרקים.

הגורמים לפסוריאזיס

זוהי הפרעה של מערכת החיסון שגורמת לתגובת יתר של תאי T, סוג של תא דם לבן, המפעילה דלקת וגורמת לתחלופה מהירה באופן חריג של תאי עור. מתח, זיהומים, פציעה, מזג אוויר קר ושימוש בתרופות מסוימות, כולל חוסמי בטא ותרופות נגד מלריה, עלולים לגרום להתלקחויות פסוריאזיס. אנשים עם היסטוריה משפחתית של המחלה נוטים יותר לפתח מחלה זו.

100% הצלחה עם הקוקטייל שלנו יותר ויותר מטופלים מדווחים על הצלחה שאין חולק עליה

הוראות שימוש: יש למרוח את השמן לפני השינה לאחר ניקוי המקום (בסבון מיוחד של ים המלח שיצורף חינם לכל קניה.)

יש ליטול פעמיים ביום את הכמוסות בוקר וערב.

לאחר חודש נשמח לקבל תגובות ( רצוי לצלם את המקום לפני תחילת הטיפול ולאחר חודש / חודשיים של טיפול)

יש להקפיד במדויק על הטיפול ולא לפספס או לדלג על טיפול יש חשיבות למשך ורצף הטיפול.

ב ה צ ל ח ה !!    

מחלת הפסוריאזיס מוכרת לרוב, על פי הנגעים הקשקשיים האופייניים לה, אך חשוב לדעת שישנם מספר סוגים של פסוריאזיס וקצב ההתפתחות שלהם שונה מאדם לאדם. בתוך כך, סוגי הפסוריאזיס נבדלים זה מזה במאפיינים ובדרכי הטיפול.

פסוריאזיס וולגריס – Psoriasis Vulgaris

הסוג הנפוץ ביותר של הפסוריאזיס, המופיע בקרב 80%-90% בקרב חולי הפסוריאזיס המכונה “פלאק פסוריאזיס”. בסוג זה של המחלה, הנגעים תחומים ומורמים מעל פני השטח של העור, כמעין תלוליות מוגבהות אדומות ומודלקות, מכוסות בקשקשת לבנה- כסופה. פסוריאזיס וולגריס עלולה להופיע בכל מקום בגוף, בד”כ באזור המרפקים והקרקפת, הברכיים הגב והציפורניים.

פסוריאזיס “גוטטה”- Guttate

פסוריאזיס טיפתי, הנראה כמו נקודות אדומות דמויות דמעה או טיפת גשם. סוג זה של פסוריאזיס, מופיע בד”כ בפלג הגוף העליון, קרקפת רגליים וידיים.

פסוריאזיס אינברסה- Psoriasis Inversa

סוג זה של פסוריאזיס, מופיע באזורי קיפולים בעור במקומות כמו בתי השחי, הטבור, המפשעה ואיברי המין.

פוסטולר פסוריאזיס- Pustular Psoriasis

סוג נדיר יחסית של פסוריאזיס, המאופיין בנגעים המכילים מוגלה המופיעים בעיקר על גבי כפות הידיים, כפות הרגליים והאצבעות. הנגעים אינם תמיד ממוקדים ולעיתים הם מפושטים באזורים נוספים בגוף. יש לציין, כי המוגלה אינה מכילה חיידקים ואינה מדבקת.
בתוך כך, צורה יותר מסוכנת של פסוריאזיס פוסטולרית היא – Generalized Postural Psoriasis, המופיעה לעיתים בליווי של גלי חום (40 מעלות), צמרמורות והרגשה כללית רעה. התפרחת שלה מפושטת ע”פ חלקים נרחבים בגוף. צורה זו של פסוריאזיס עלולה לסכן חיים ודורשת טיפול משמעותי יותר.

פסוריאזיס אריתרודרמית- Psoriatic Erythroderma

מרבית שטח הגוף מכוסה בנגעי הפסוריאזיס והעור אדום מאוד. התפרצות כזו מופיעה לעיתים אחרי הפסקה מהירה של נטילת סטרואידים (שניתנו מסיבות שונות) והיא מלווה לעיתים בגירוד קשה, נפיחות וכאבים. סוג זה של פסוריאזיס, עלול להתפרץ גם כהחמרה של דלקת מתונה יותר. מאחר ומדובר בדלקת חמורה, המכסה שטח גוף נרחב, הגוף עלול להתקשות לווסת ולשמור על תפקודן של מערכות שונות (למשל, איזון חום הגוף), מצב זה מסוכן ועלול לסכן חיים. לעיתים קרובות, הנגעים בעור מלווים גם בעיוותים בציפורניים, החל בהיווצרות כיס אוויר שלכאורה מרים את הציפורן מעלה, שינוי בגוון הציפורן למעין צבע צהבהב הדומה לטיפות שמן או נסיגה בצמיחת הציפורן וחשיפת העור שתחתיה. תסמינים אלה לא מופיעים לבדם, אלא מלווים הופעת פסוריאזיס במקומות אחרים בגוף.

מתברר שחומצות שומן מסוג אומגה-6 בהחלט טובות לבריאותנו, בניגוד לתווית שהוטבעה להן

פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב

נראה שברפואה בפרט, ובהבנת הביולוגיה של גופנו בכלל, ישנן מולקולות הזוכות להכרה ולשבח בזכות היותן משפרות את בריאותנו, ולעומתן מולקולות אחרות, לעתים בעלות דמיון מבני של ממש לראשונות, מסומנות דווקא כמזיקות לבריאות, ויש לכאורה להימנע מצריכתן במזון ככל האפשר. ואין דוגמה טובה יותר להדגמת הדוּאליוּת הזו, מאשר ההתייחסות האוהדת שלנו לחומצות שומן מסוג אומגה-3, לעומת החשש הסמוי מפני חומצות השומן מסוג אומגה-6.

הבה נתוודע תחילה להבדלים בין שני סוגי חומצות שומן אומגה אלה: מדובר בשתי משפחות של חומצות שומן רב בלתי-רוויות, דהיינו שיש להן על פני שרשרת הפחמנים המרכיבה את חומצת השומן יותר מקשר בלתי רווי (או כפול) אחד. המספרים 3 ו-6 מייצגים את העמדה על פני השרשרת השומנית בה מתחיל הקשר הכפול הראשון, שכן מיקומו של הקשר הכפול הזה משפיע על צורתה המרחבית של מולקולת השומן, מה שכמובן משפיע על תפקודה בגוף.

מוּכּרים היטב היתרונות של שומני אומגה-3 המגיעים בעיקר מדגים"שומניים" כמו סלמון, דג הֶרינג,מקרל, וסרדינים, אך גם מפשתן והשמן המופק ממנו, וכן מאגוזהמלך (walnut). חומצות שומןאומגה-3 מגנות על הלב מפניהפרעות קצב, הן מקלות על מצבידלקת, הן מפריעות ליצירת קרישידם, ומפחיתות את רמתהטריגליצרידים בדם.

לעומתן, חומצות שומן מסוג אומגה-6, מגיעות אלינו בעיקר משמנים צמחיים, כגון שמן חֲרִיעַ(safflower), שמן חמניות, שמן שומשום, שמן תירס, שמן סויה,זרעי חמנית, זרעי אגוז המלך וזרעידלעת, ומתבררות לאחרונהכבעלות תכונות מיטיבות גם כן.

חומצות שומן אומגה-6 מפחיתות רמת כולסטרול-LDL, ומעלות רמת כולסטרול-HDL, הן עוזרות לשמור על רמת הסוכר בדם בתחום הרצוי,על ידי שיפור רגישות הגוף לאינסולין. למרות אלה, רביםמהחוקרים, שלחו שנים אצבעמאשימה כלפי שומני אומגה-6וקבעו שהם מסוכנים לנו בעיקר בכך שהגוף מסב את חומצת אומגה-6 העיקרית בדיאטה,החומצה הלינולאית, המכילה 18פחמנים ו-2 קשרים כפולים(ובהתאם היא מוגדרת כ-18:2omega 6) לחומצת אומגה-6אחרת המוּכרת כחומצהאראכידונית, המכילה 20 פחמניםו-4 קשרים כפולים שהראשוןביניהם הוא אמנם בעמדה שלפחמן מספר 6. חומצה ארכידוניתעוברת מטבוליזם ליצירת פרוסטגלנדינים.

האנזים הקריטי לפעולה האחרונהידוע כ-COX או cyclo-oxygenase ואחד התוצרים העיקריים של ריאקציה זו הוא החומר תְרוֹמְבּוֹקְסָן-A2, הנוצרבעיקר על ידי תסיות הדם(platelets) ופעולתו לעודדהִדַבּקוּת התסיות, וכן לכווץ אתהשרירים החלקים בדופן כלי הדם.נראה אם כן שתרומבוקסן-A2בשתי פעילותיו האלה תורם נכבד לקרישיות  והיצרות כלי-דם, ובכך היבטיה השליליים של חומצה אראכידונית, ושל קודמתה, חומצה לינולאית. אך כמו שיתברר בהמשך, הגוף יודע להסב אתהחומצה האראכידונית גםלמולקולות המשככות דלקת,ונלחמות בקרישי הדם.

חומצה לינולאית אינה יכולה להיווצר בגוף האדם, אך היא נחשבת לחומצת שומן הכרחית לגוף.

נתונים שהצטברו עם השנים בעיקרבחולים שקבלו תקופה ארוכה מזוןדרך הווריד, הצביעו על כך שהגוף זקוק לצריכה יומית של חומצה לינולאית שמקורה במזון שתגיעל-0.5 עד 2.0% מכלל האנרגיההמתקבלת מהמזון. החומצה הלינולאית הנקלטת בגוף, יכולהלהפוך לצורות נוספות של חומצות אומגה-6, כמו חומצהגאמא-לינולאית (8:3 ω-61),וכמובן לחומצה אראכידונית. כיוון שחומצה לינולאית מהווה כמעט90% מחומצות אומגה-6 שבמזון,היא מהווה למעשה היעד המרכזילכל דיון בנושאי צריכת חומצותאומגה-6 במזון.

נתונים עדכניים מראים שאדם בוגרבארה"ב מקבל במזונו בממוצע14.8 גרם חומצה לינולאית מדייום, ועל בסיס של צריכה יומיתממוצעת של 2,000 קילו-קלוריותביום, הצריכה המעשית של חומצהלינולאית היא של 6.7% מכללהאנרגיה שבמזון. כמות החומצההאראכידונית הנקלטת מדי יוםישירות מאכילת בשר, ביצים ומעטיותר מדגים, היא 0.15 גרם. בדיאטה המערבית הממוצעת,היחס בין חומצות אומגה-6לחומצות אומגה-3 הוא 10 ל-1,ויש כאלה המגיעים ליחס של 30ל-1.

הטיעונים במרוצת השנים להפחיתאת כמות החומצה הלינולאיתבמזון באופן שהיחס בין אומגה-6לאומגה-3 יהיה קטן בהרבהמהיחס המוזכר כאן, היו מבוססיםעל ההנחה שכיוון שלהתפתחותמחלת לב כלילית יש כנראה גםמרכיב דלקתי, וכיוון שחומצהאראכידונית קשורה לסינתזה שלמגוון של מולקולות קְדָם-דלקתיות,הפחתת כמות חומצה לינולאיתבמזון תפחית לכאורה את רמתהחומצה האראכידונית, ובכךיופחת הפוטנציאל הדלקתי למחלתכלי הדם.

אמנם כן, חומצה אראכידוניתמשמשת מצע ליצירת מגוון שלאיקוֹזָנוֹאידים (eicosanoids) שהןמולקולות בנות 20 פחמנים, ולהםמשתייכים פרוסטגלנדינים,פרוסטציקלינים, טרומבוקסניםולוֹיקוֹטְרִיֶאנים. מבין ארבעתהמולקולות האחרונות אחדותאמנם יש מוליקולות התורמותלתהליך הדלקתי, לכיווץ כלי-דם אולצימות (aggregation) של תאים,כמו prostaglandin E2,thromboxane A2 ו-leukotrieneB4. יחד עם זאת, חומצהאראכידונית מולידה מולקולותאחרות שהן דווקא נוגדות דלקתונוגדות צימות-תאים, כמוprostacycline, lipoxin A4 וכןחומצות epoxyeicosatrienoic.בייחוד חשוב תפקידן של החומצותהאחרונות בהרחבת כלי-דם על ידישהן גורמות להרפיה של תאי שרירחלק בדופן כלי הדם. למעשה, כיווןשרק 0.2% מהחומצה הלינולאיתהופכת לחומצה אראכידונית, גםשינוי ניכר ברמת החומצההלינולאית הנצרכת במזון, לאתגרום לשינוי מהותי ברמתהחומצה האראכידונית ברקמות.

כבר בשנת 1997 התפרסמה סדרת מאמרים על מחקרים בבני-אדם שהראו שרמות גבוהות יותר של חומצות אומגה-6 בדם,בעיקר של חומצה אראכידונית, היוכרוכות בהפחתה של רמות שלחומרים מתווכי-דלקת, והפחתהשל רמות חומרים נוגדי-דלקת כמוTGF-β. כאשר מתנדבים בריאיםקיבלו מנות של 1.5 גרם חומצה אראכידונית ליום, הגדולות פי-7מהמנה הרגילה של חומר זה,למשך 7 שבועות, לא נרשמה כלהשפעה על מידת הצימות שלטסיות הדם, או על זמן הקרישה.בדומה, במחקר שנערך ביפאןבשנת 2007, נמצא שהוספה של840 מיליגרם חומצה אראכידוניתליום למשך 4 שבועות, לא החמיראת תפקוד טסיות הדם. בדומהמחקר אמריקני גדול היקףשהתפרסם בשנת 2003 ב-Circulation, הראה שצריכה מוגברת של אומגה-6 השפיע דווקא בכיוון של הפחתה מתונה בדם של סמני לדלקת. נראה אםכן, שכרגע אין נתונים ישיריםהמצביעים על פעילות של חומצהלינולאית התומכת בתהליכי דלקתאו כזו שעלולה לגרום לתהליכיטרשת עורקים בבני-אדם.

למעשה כבר משנת 2003 החל להופיע גל מאמרים בהם בא לביטוי השינוי הקוטבי בהתייחסות לחומצות שומן אומגה-6 כאל חומצות שומן "טובות" לגוף. מאמר שהתפרסם באותה שנה ב-American Journal of Clinical Nutrition על ידי Martijn Katan, אחד המומחים העולמיים לנושאי תזונה מאוניברסיטת וֶכנִינגֶן בהולנד, נתן את האות לכך שלחומצה לינולאית יש סגולות להפחית את רמת הכולסטרול. Katan ניתח 60 ניסויים תזונתיים בהם השתתפו במקובץ 1,672 מתנדבים, בהם הומרו פחמימות במזון בכמויות עולות של אומגה-6 (מ-0.6% עד 28.8% מכלל הקלוריות הנצרכות), והוכח השיפור ביחס בין כולסטרול "טוב" (HDL) ל"רע" LDL)). למעשה כבר בשנת 1992 הראה Katan שאם ממירים 10% משומן רווי במזון באומגה-6, משיגים הפחתה של 18 מיליגרם לדציליטר של כולסטרול LDL. יתרה מכך, נמצא שצריכה גבוהה יותר של אומגה-6 מפחיתה את ההשמנה הבטנית (abdominal fat) מה שמשפר את הרגישות לאינסולין, ומפחית את התרחשות סוכרת type 2  בנשים.

עוד נתון חיובי לגבי צריכת חומצה לינולאית התפרסם כבר בשנת 1999 ב-Hypertension, על ידי חוקרים מנורווגיה שהדגימו שבניגוד לצריכת חומצות שומן רוויות המעלות את לחץ הדם, דווקא וחומצה לינולאית מפחיתה את לחץ הדם הסיסטולי באופן משמעותי.

ראיות על היתרון של צריכת חומצות שומן מסוג אומגה-6 לכלי הדם הכליליים: כבר בשנות ה-80 התפרסם מידע מחקרי משכנע, שהופק ממדגם גדול של 4,584 משתתפים במחקר מכון הלב, הריאות והדם הלאומי בוושינגטון, שמצא עליה של 66% בשכיחות מחלת לב כלילית בקרב אלה שצריכת חומצה לינולאית אצלם היוותה רק 1.8% מכלל הקלוריות במזון, בהשוואה לאלה שחומצה לינולאית במזונם היוותה 5.3%. מטה-אנליזה של 25 ניסויים קליניים שפורסמה בשנת 2007 ב-Atherosclerosis, שסך הכול השתתפו בהם 1,998 מטופלים עם מחלת לב כלילית ועוד 6,913 אנשים בריאים, הראתה שככל שרמת החומצה הלינולאית בדם וברקמות הייתה גבוהה יותר, אחוז התחלואה במחלת לב כלילית היה נמוך יותר. עוד יותר רלבנטי לנו הוא המחקר של אנשי בית הספר לבריאות הציבור בהדסה ירושלים בראשות Jeremy Kark ו-Eliott berry, שהתפרסם ב-2003 ב-American Journal of Clinical Nutrition, שנערך באוכלוסייה הישראלית בה 25% צורכים יותר מ-12% חומצות אומגה-6 כמקור אנרגיה, ונמצא יחס הפוך בין רמת החומצה הלינולאית ברקמת השומן לבין התרחשות התקפי-לב.

ב-1997 התפרסם ב-American Journal of Epidemiology המאמר המפורסם של הקבוצה הפינית על השפעות ביתא קרוטן וויטמין E על סרטן. אך מאמר זה התייחס גם לעובדה שצריכה מוגברת של חומצות אומגה-6, או באופן יותר ספציפי צריכה מוגברת של חומצה לינולאית, כלל לא הגבירו את שכיחות מחלת הלב הכלילית. אך תשומת לב גדולה יותר משך המאמר שהתפרסם ב-2005 ב-Circulation של האפידמיולוגים, התזונאים והקרדיולוגים המאוד מוכרים מבוסטון Eric Rimm, Meir Stampfer ו-Walter Willett, שעסק בסקר הבריאות של אנשי הרפואה מאזור בוסטון, ונמצא שמחלת עורקים כליליים הייתה נמוכה ביותר אצל הצורכים הגבוהים ביותר של אומגה-3 ואומגה-6. בשנת 2005 התפרסם ב-Archives of Internal Medicine מאמר נוסף מפינלנד שנודע כ-Kupio Heart Study, בו הודגם באופן מובהק שצריכה מוגברת של חומצה לינולאית, או רמות גבוהות יותר של חומצה לינולאית בדם, היו כרוכים בתמותה נמוכה יותר ממחלת לב כלילית. במחקר בריאות האחיות (Nurses) המצוטט תדירות, בו היו המשתתפות במעקב רפואי משך 20 שנה, נמצא שהסיכון למחלב לב כלילית היה נמוך ב-25% בקרב אלו מהמשתתפות בהן חומצה לינולאית היוותה 7.05% מהמזון, לעומת אלה שהסתפקו בחומצה לינולאית כ-2.8% בלבד במזונן.

בדצמבר 2008 התפרסמו המלצותתזונתיות של המכון האמריקני שלמזון ותזונה, והמלצות אלהמגדירות באופן ייחודי שגברים בני19 עד 50 שנה אמורים לצרוך מדייום 17 גרם של חומצה לינולאית ,ואילו נשים באותה קבוצת גילאמורות לצרוך כל יום במזונן 12גרם חומצה לינולאית (או בין 5ל-6% מכלל תצרוכת האנרגיה). גםממסדי הבריאות במדינות אחרותממליצים על סדר גודל דומה שלאומגה-6 שיש לצרוך מדי יום.

הרשות האירופית ממליצהשאומגה-6 תהווה 4-8% מכללהאנרגיה הנצרכת, ארגון הבריאותהעולמי ממליץ על 5-8%, ארגוןהתזונה הבריטי ממליץ על 6-6.5%, והמוסדות המקביליםבאוסטרליה וניו-זילנד ממליצים על4-5%, כאשר איגוד הדיאטניםבקנדה נותן טווח המלצה יותר רחבשל 3-10% מכלל האנרגיההנצרכת. אך עדיין שוררים חילוקידעות בין שתי אסכולות תזונתיות.האחת, ממליצה להוריד במזון אתהיחס בין חומצות שומן אומגה-6לאומגה-3, בהנחה שהקטנת יחסזה תגביר את ההשפעה החיוביתעל הלב של אומגה-3.

אך אם אמנם מקובל שככל שרמת אומגה-3 בגוף גבוהה יותר פוחת הסיכון למחלת לב כלילית, כלל לא ברור שהפחתת רמת אומגה-6בגוף, טובה אף היא ללב. אמנם נכון שצריכה מוגברת של אומגה-6עלולה לעכב את הפיכת חומצה αlinolenic לחומצת אומגה-3החיונית ביותר- EPA אוeicosapentanoic acid, אך ידועשההפיכה של חומצהאלפא-לינולנית ל-EPS היא מצומצמת ביותר בלאו הכי, וכלל לא ברור אם כן שנטילה שלאומגה-6 במזון, תשנה באופן מהותי את המאזן של EPA בגוף.

אכן, האסכולה האחרת הנשמעתכיום באופן נחרץ יותר, ונתמכת עלידי איגוד הלב האמריקני-AHA,טוענת שאין כל סיבה להקטנת היחס בין אומגה-6 לאומגה-3במזון. תשעה מומחים לתזונהולקרדיולוגיה בארה"ב, חברו יחדונסחו מסמך מקיף על יתרונותיהשל אומגה-6 לבריאות הלב,שהופיע כמאמר ב-Circulationב-17 בפברואר 2009. מתברר שהגוף למעשה הופך כמות קטנה מאוד של חומצה לינולאית לחומצה אראכידונית, גם כאשר רמתה חומצה הלינולאית במזון גבוהה. מחקר אחרון זה מצביע על כך שעודף אומגה-6 אינו מעודד או מגביר תהליכי דלקת, נהפוך הוא.אם אמנם ההמלצה לצרוך כל יוםבין 11 ל-22 גרם של חומצות שומן אומגה-6, איך מתרגמים אותה באופן מעשי? כף רוטב לסלט עשוי משמן חריע מכילה 9 גרם אומגה-6, אונקיה אחת (כ-30 גרם)של זרעי חמניות מכילה 9 גרם אומגה-6, ואילו אונקיה אחת שלאגוזי המלך מכילה 11 גרם שלאומגה-6. נראה שכמו רעיונותו "אמיתות" רבות שהיו מקובלותברפואה ועברו שינוי עם הזמן, גםחומצת שומן אומגה-6 הפכה לפתע את עורה, ממרכיב במזון שצריך להימנע ממנו לכזה שעושה טוב ללב.

בברכה, פרופ' בן-עמי סלע

סקירת מוצר

תיאור:

  • תוסף תזונהמקור Naturals, Pycnogenol העליון, 60 לוחות
  • בוטני נוגדי חמצון מורכבים

פיקנוגנול סופרים הנו קומפלקס פורמולה של נוגדי חמצון עצומה וגדושה שמציע פיקנוגנול, פרי מחקר מדעי תמצית קליפת עץ אורן. נוסחה סינרגיסטית זו משלבת Pycnogenol ו 500 מ"ג מלא של ויטמין C עם יותר מ -25 נוגדי חמצון נוספים הנגזרות מן הצמח עבור מגוון רחב של הגנה רדיקלים חופשיים המומלצים על ידי מדענים רבים. יחד אלה compounds להגן על רקמות ותאים מן הלחץ חמצון שהוא נפוץ כל כך בסביבה של היום.

שימוש מוצע

1טבליות ביום לפסוריאזיס

רכיבים נוספים

תאית microcrystalline silicified, חומצה סטארית, שינוי מסטיק תאית, סיליקה.

מכיל סויה.

אזהרות

אין להשתמש אם הינך בהריון, עלול להרות, להניק או לקחת תרופות נוגדות קרישה כגון הפרין או קומדין. מאי להפריע לקליטת ברזל; אם אתה אנמי, לקחת בין הארוחות. אם אתם נוטלים תרופות מרשם, התייעצו עם רופא לפני השימוש במוצר זה.

אל תשתמש אם החותמת ניכרת או שבורה. הרחק מהישג ידם של ילדים.

אחסן במקום קריר ויבש.

עובדות נוספות
הגשה גודל: 1 טבליות מומלצת לחולי פסוריאזיס
כמות למנה % DV
קלוריות 5
סה"כ פחמימות 1 גרם <1% *
סיבים תזונתיים 1 גרם 4% *
ויטמין C (כמו חומצה אסקורבית) 500 מ"ג 833%
נתרן 5 מ"ג <1%
Polygonum cuspidatum שורש Ext. (8% רזברטרולים סה"כ) 200 מ"ג
תה ירוק עלה Ext. (95% polyphenols, 35% EGCG) 150 מ"ג
תמצית זרעי ענבים (פרונטודין) 150 מ"ג
כורכום כורכום 100 מ"ג
רוזמרין העלה. 100 מ"ג
לציטין 100 מ"ג
ברומליין 100 מ"ג
קוורצטין 100 מ"ג
Ginkgo העלה תמצית (24% flavone glycoside & 6% lpenones terpene) 60 מ"ג
רוטין 60 מ"ג
צרפתית הימית אורן לחלץ קליפת (Pycnogenol) (65% procyanidins) 50,000 mg
Silymarin (מתוך תמצית זרע גדילן) 50,000 mg
עוזרר ברי Ext. 50,000 mg
קומפלקס ביופלבנואיד הדר 50,000 mg
אקסטרגלוס שורש Ext. 50,000 mg
חמוציות פרי Extract (90% מוצקים) 50,000 mg
מתוק פירות דובדבן Ext. 50,000 mg
הקדושה ריחן העלה תמצית 50,000 mg
Olive העלה הרחבה. (10% oleuropein) 40 mg
Lycium פירות Ext. 40 mg
תות פרי 40 mg
תמצית פירות Acai 40 mg
פרי עמלה אורגני 40 mg
פרי רימון Ext. 20 מ"ג
אלדברי פרי. 20 מ"ג
Mangosteen פירות ריינד Ext. (סטנדרטי 95% פלבנואידים ו 40% מנגוסטין) 10 מ"ג
העלה עלה. 10 מ"ג
העלה. 10 מ"ג
פלפל שחור. (BioPerine) 6 מ"ג
אוכמניות פירות לחלץ (32% אנתוציאניוסידים) 5 מ"ג
* אחוז ערכים יומיים (% DV) מבוססים על 2,000 קלוריות דיאטה.
† הערך היומי לא נקבע.

 

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

רק משתמשים רשומים אשר רכשו מוצר זה יכולים לרשום חוות דעת.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן