תיאור
מה גורם ליבלות האלה?
היבלות נגרמות מזיהום נגיפי. הן מאוד נפוצות כיוון שהן עוברות במגע בין אדם לאדם ומידבקות גם על פני העור של אותו אדם. כך, למשל, אם לילד שלכם יש יבלות על הידיים והוא נוגע בפנים – היבלות עלולות לעבור לפניו.
מהם התסמינים של יבלות ויראליות?
אצל רוב האנשים יבלות ויראליות הן הפרעה אסתטית ומטרד חיצוני בלבד. בחלק מהמקרים, כאשר מופיעות יבלות ברגליים, הן עלולות לגרום לכאב בדריכה ובהליכה. גם יבלת ויראלית שמופיעה מתחת לציפורני הידיים עלולה להכאיב.
היבלות אינן מסוכנות. יבלות ויראליות בפנים, יבלות בידיים וכמו כן גם ברגליים לא משפיעות על מצב הבריאות הכללי, ובחלק מהמקרים אפילו עוברות מעצמן.
האם יש יבלות שאינן ויראליות?
כן. היבלות האלה מופיעות בעיקר בכפות הרגליים, באזורים נושאי משקל או באזור שבו קיים עיוות קל במבנה של עצמות הרגליים. הטיפול ביבלות האלה נעשה באמצעות התאמת מדרסים או באמצעות חיתוך עדין של היבלת. את החיתוך עושים רופא עור או פודיאטר (רופא לבעיות של כף הרגל) לאחר ריכוך היבלת במשחת סליקרן במשך כמה ימים ולאחר השריה של הרגל במים פושרים במשך 20 עד 30 דקות.
יש קשר בין יבלות ויראליות ליבלות על איברי המין?
יבלות שמופיעות על פני הפנים ועל הידיים שונות לגמרי מקונדילומות באיברי המין, על אף העובדה שהגורם לשתיהן הוא נגיף ששייך למשפחת נגיפי הפפילומה האנושיים. קונדילומות עוברות ביחסי מין, ואצל נשים הן גורם סיכון להופעת סרטן צוואר הרחם.
האם ניתן למנוע יבלות ויראליות?
קשה מאוד למנוע יבלות ויראליות, מכיוון שמדובר בזיהום מאוד שכיח שמופיע אצל הרבה מאוד אנשים. ההדבקה נעשית בגן, בבית הספר, בצבא או בכל מקום אחר שבו יש מגע בין אנשים.
האם יש בדיקת מעבדה לאבחון יבלות?
אצל רוב האנשים אין צורך בבדיקת מעבדה. מדובר במחלה שרופאי העור מאבחנים בבדיקה קלינית.
האם ניתן לטפל בזה לבד?
אפשר לקנות מוצרים שונים לטיפול ביבלות ויראליות ללא מרשם רופא, אך המוצרים האלה בדרך כלל פחות יעילים ויותר יקרים מתכשירים הנמכרים במרשם רופא.
יש אנשים שמטפלים ביבלות ויראליות באמצעות חלב של תאנה. הטיפול הזה אינו מומלץ כיוון שהוא עלול לגרום לדלקת קשה ולגירוי בעור.
אז איך מטפלים ביבלות?
טיפול ביבלות באמצעות חנקן נוזלי
אצל רוב האנשים הטיפול היעיל ביותר ביבלות הוא ריסוס של חנקן נוזלי ישירות על פני היבלת. ההתזה מכאיבה מעט. בחלק מהמקרים השימוש בחנקן נוזלי עלול לגרום להופעת שלפוחיות. במקרים כאלה ניתן לדקור את השלפוחיות באמצעות מחט מלובנת ולחטא באמצעות יוד נוזלי.
במקרים נדירים עלול השימוש בחנקן נוזלי לגרום להופעה של פיגמנטציה (עודף פיגמנטציה או תת־פיגמנטציה), של צלקות או של זיהום משני. כדי למנוע את זה מומלץ לעשות צריבות "קלות" וחוזרות במקום צריבה אחת חזקה חד־פעמית.
טיפול מקומי – Sol. Verrumal
הקרם הוא הטיפול הנפוץ ביותר ביבלות ויראליות . התכשיר מורכבב מנוזל שמורחים על פני היבלות שלוש פעמים ביום. חשוב להקפיד לקלף את השכבה הקודמת של הנוזל לפני כל מריחה. הטיפול בוורומל נמשך בין חודש לשלושה חודשים. אם מקפידים על השימוש באופן קבוע ולפי ההנחיות, הטיפול מרפא את היבלות.
מהן תופעות הלוואי של טיפול מקומי?
ברוב המקרים אין תופעות לוואי, והטיפול בטוח לחלוטין. במקרים נדירים מופיע גירוי של העור מסביב ליבלת – במקום שבו היה מגע של החומר עם העור הבריא. ניתן להשתמש בווזלין מסביב ליבלת כדי למנוע את הגירוי.
לפעמים עלולים להופיע שינויים בגוון בעור (היפרפיגמנטציה) בשל השימוש בוורומל. לכן כדאי להימנע במידת האפשר מטיפול בוורומל באזור הפנים, בייחוד לאנשים בעלי עור כהה.
האם מותר להיכנס להריון במהלך טיפול ביבלות?
אסור לטפל בוורומל בזמן הריון או הנקה. אם את בהריון או רוצה להיכנס להריון, השתמשי בטיפול בחנקן נוזלי.
מהם סיכויי ההצלחה של הטיפול?
אצל רוב האנשים טיפול בביבלות באמצעות חנקן נוזלי או בוורומל יעיל ביותר ומעלים את היבלות.
האם עלי לעבור ניתוח להסרת היבלות?
ממש לא. ברוב המכריע של המקרים אין צורך בניתוח להסרת יבלות ויראליות, מכיוון שמדובר במחלה זיהומית שאפשר לטפל בה באמצעות חנקן נוזלי או בטיפול מקומי.
האם עליי לעבור טיפול בלייזר?
לייזר הוא דרך טיפול יעילה במקרים שבהם הטיפול בחנקן נוזלי או הטיפול המקומי נכשלו.
יבלות: כל הסוגים, הגורמים ודרכי הטיפול
הן שכיחות בעיקר בקרב ילדים, מהוות פגם אסתטי וחלקן אף עשויות להיות מדבקות ולגרום לכאב ותחושת אי נוחות: מהם סוגי היבלות הקיימים וכיצד ניתן לטפל? מומחה עם כל המידע החיוני
יבלות על העור הן גידולי עור הנגרמים על ידי נגיפים. היבלות הן למעשה זיהום עור נגיפי שמקורו בגורמים שונים, בניהם הדבקה מהסביבה, עור בקוע או רטוב ונטייה תורשתית.
ישנן שתי קבוצות עיקריות של יבלות, ושתיהן שכיחות בעיקר בקרב ילדים
1. יבלות הנגרמות על ידי נגיפי הפפילומה (Human Papilloma Virus)
2. יבלות הנגרמות על ידי נגיפי ה- Poxavirus ונקראות המולוסקום המדבק (Molluscum Contagiosa).
יבלות מקבוצת הפפילומה
ישנם קרוב ל-100 סוגי נגיפים שונים (לסוג הנגיף חשיבות משנית מבחינת האבחנה והטיפול) הנמנים תחת קבוצה זו. היבלת עשויה להיעלם לאחר מספר חודשים, אך היא עלולה להישאר שנים, ואף לחזור לאחר ריפויה. רוב היבלות אינן מידבקות, אך הן עשויות להיות מידבקות בין אזור אחד בגוף למשנהו. מיעוט מטיפוסי נגיפי הפפילומה ידועים כמחוללי סרטן.
צמיחה של היבלת קשורה לחדירתו של הנגיף לגוף , במעין נקודת תורפה, כמו סדק בעור או חבלה. הנגיף פוגע בתאי אפיתל בלבד כמו עור וריריות, לאחר תקופת דגירה של כמה חודשים. במקרים מסוימים הנגיף נמצא בגוף באופן רדום והשפעתו לא ניכרת או שהיא ברמה מיקרוסקופית. בדומה להתמודדות עם נגיפים אחרים, ההתמודדות עם נגיף מקבוצת הפפילומה, תלויה ביכולתה של המערכת החיסונית של הגוף.
גודלה וצורתה של היבלת נקבעים בהתאם לסוג הנגיף ומיקום של היבלת. ישנן יבלות המופיעות כבודדות, ואחרות מופיעות במקבץ. היבלת עשויה להתפתח בכל מקום על פני הגוף כאשר האזורים השכיחים ביותר הם הידיים והרגליים ובמיוחד כפות הידיים והרגליים. למרות שהיבלת עשויה להופיע בכל גיל, היא מצויה במיוחד אצל ילדים.
בתמונה: יבלת מסוג מולוסקום
מהם הסוגים הנפוצים של יבלות מסוג הפפילומה?
1. יבלת מצויה
יבלת מצויה היא מעין יבלת מחוספסת המורמת מעל לפני שטח העור. גודלה יהיה לרוב כעד סנטימטר והיא תופיע בצבע אפור או צהבהב. היבלת המצויה היא הנפוצה ביותר, ומהווה כ-70% מכלל היבלות. סוג זה יופיע בעיקר על פני הידיים (סביב הציפורניים, האצבעות וגב כף היד) המרפקים והברכיים.
2. יבלת שטוחה
יבלת שטוחה היא יבלת קטנה בעלת פני שטח חלקים, בצבע העור או בגוון שזוף. גודלה בין 2-5 מ"מ והיא מתפתחת בעיקר באזור הפנים, הצוואר, שורש כף היד והברכיים.
3. יבלת חוטית
יבלת בצורת חוט ארוך וצר. יבלת חוטית נפוצה על פני הפנים, במיוחד ליד העפעפיים והשפתיים.
4. יבלת כף הרגל
יבלת שמצויה בדרך כלל בנקודות לחץ, ומתפתחת על גוש סוליית כף הרגל. צורתה שטוחה בשל הלחץ המופעל עליה כתוצאה מההליכה, והיא רגישה וכואבת בדרך כלל. לרוב היא זרועה במרכזה בנקודות שחורות, שהם כלי הדם המזינים את היבלת. יבלת כף הרגל נחשבת כיבלת קשה לטיפול.
איור: יבלת כף הרגל
5. יבלת של איברי המין
נקראת גם קונדילומה. יבלת זו נמצאת באזור של איברי המין. בניגוד לשאר היבלות היא מידבקת ומועברת ביחסי מין. יבלות אלו יכולות לגרום לסרטן של צוואר הרחם או הפין כאשר נגרמות על ידי נגיפים סרטניים (נגיפים אונקוגניים).
רובן של היבלות אינן ממאירות ולרוב מדובר בפגם אסתטי ומטרד אליו לא מתלווים סימפטומים נוספים. לעיתים, היבלות גורמות גם לתחושת חוסר נוחות, במיוחד כאשר מתפשטות באזורים נרחבים. במקרים מסוימים, היבלת עלולה לגרום לכאב עקב גירוי העצבים. יבלת על כף הרגל או כף היד מהווה הפרעה תפקודית הגורמת לצליעה, או לקושי בכתיבה.
כיצד ניתן לטפל ביבלות הנגרמות על ידי נגיף הפפילומה?
ישנן מספר שיטות טיפול שונות ביבלות הנגרמות על ידי נגיף הפפילומה:
1. טיפול משחתי בעזרת משחות שונות ( משחות קרטוליטיות)
משחות אלה ממיסות את הקראטין (שכבת התאים הנוקשה של העור העליון), המשגשגת כתוצאה מחדירת נגיף הפפילומה לעור. בנוסף קיימות משחות הפוגעות בנגיף עצמו ויעילות בעיקר כנגד קונדילומות.
2. טיפול על ידי צריבה בחנקן נוזלי
טיפול זה גורם לכווית-קור ולפגיעה בנגיף.
3. טיפול על ידי טכנולוגיה של שימוש בלייזר
טיפול זה נחשב ברוב המקרים כטיפול מועדף. ישנם כיום שני סוגי לייזר שמותאמים לטיפול ביבלות הפפילומה (PDL לייזר וכן CO2 לייזר). חשוב מאוד לציין כי יש להשתמש בלייזר המתאים בהתאם למיקום ולסוג היבלת.במרכז הרב תחומי לעור ילדים מצויות מגוון טכנולוגיות לייזר מתקדמות וניתן להתאים את הטיפול בלייזר למטופל. הטיפול אינו מערב כאב רב ומביא לתוצאה טובה ביותר.
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.